זהו הפוסט הראשון בפינה חדשה שאני חונך בבלוג: ביקורת ספרים. היצירות עליהם אכתוב הם לא "ספרותיות" כמו שלמדנו בתיכון אלא כאלה שנחשבות "מקצועיות", ספרי עיון. כמובן שגם זה עולם רחב, וגם אם מצטמצמים לעולם העסקים – עדיין המבחר בלתי נגמר. אני בחרתי להתמקד בספרים שרובם עוסקים במהות של מה זה להיות אדם יצירתי. פחות בכיוון של "איך להיות X יותר טוב" או כאלה המספקים כלים כדי להתמקצע. הם יותר בכיוון הפילוסופי של מה זה אומר להיות אמן או אדם יצירתי. לתפיסתי כל יזם הוא אמן ולכן העיסוק ביצירתיות כל כך חשוב לי. חשוב לי לציין שכמעט כל הספרים יהיו באנגלית. כמו כן, את רובם לא קראתי אלא האזנתי להם בזמן אימון, בדרך כלל רכיבה על אופניים. אז נתחיל?

בימים האחרונים מתחוללת סערה בחוגים הספרותיים בביצה הקטנה שלנו בעקבות כתבה של גילי איזיקוביץ׳ בעיתון "הארץ" על כביכול העתקה/גניבה ספרותית של זוכת פרס ספיר אילנה ברנשטיין. לא קראתי את הספרים, כך שאני לא בר סמכא לשפוט, אך לפי הדוגמאות שמובאות בכתבה – זו לא ממש הכצעקתה. יותר נכון, זה לא שונה מהרבה "גניבות" אחרות, שכן הגבול בין השפעה להעתקה לעיתים מטשטש באמנות, אבל יצירה מקורית נבדל בעיקר הודות לדבר אחד – לב. לא משנה כמה חירות לקחת עם השראה שקיבלת ליצירה שלך, אם אין לזה את המגע האישי – זה לא יעבור. חסר את המימד של האותנטיות.

ייתכן והעמדה שלי מושפעת בעקבות ספר שקראתי לאחרונה "Steal like an Artist". זה לא ספר סטנדרטי כמו שאנחנו רגילים לו בתור אנשים מבוגרים. זה יותר כמו מדריך מאוייר עם ציטוטים ושרטוטים שמטרתם אחת – לפתוח את הראש בכל הנוגע ליצירה. הספר מחולק לעשרה חלקים עם כותרות שמניעות לפעולה די ברורה כמו: "אל תחכה לדעת מה אתה כדי להתחיל", "פרוייקטים צידיים ותחביבים הם חשובים" ועוד.

אין ספק שזה אחד הדברים הכי כיפיים ומעודדים שנתקלתי בהם לאחרונה. הרבה מנטרות שכיף לקרוא ולהפנים. גם אם אתה עוסק באמנות ויצירה כתחביב (כמוני עם הפודקאסטים שלי) זה עדיין משהו שטוב לחזור עליו. ואני באמת מתכוון לחזור לספר הזה בעתיד.

אחד הדברים הכי חשובים שלקחתי מהספר זה הוא משהו שנייקי לימדו אותנו מזמן – פשוט לעשות את זה. השראה זה חשוב, אבל אנחנו צריכים ליצור אותה. לפעמים במקלחת יש לי רעיונות, אבל זה נדיר. בפראפרזה על דבריו של ג'ון לנון, "רעיונות זה מה שקורה בזמן שאתה עסוק בלעשות דברים אחרים". רק כשאני יושב וקורא או יוצר משהו יבוא לי רגע "אהה" כזה שניתן לקרוא לא השראה.

דרך אגב, האם גנבתי כאן מלנון? כנראה שלא. הסתמכתי עליו, כמו שהוא הסתמך על אחרים. זה היופי ביצירה, כל עוד אנחנו לא עוטפים משהו של מישהו אחר ומדביקים את השם שלנו – הכל טוב.

חשוב לציין שיש מקרים בהם גניבה היא פשוט גניבה. אם אני כותב טקסט הסבר מקצועי ומישהו אחר משתמש באותן דוגמאות, הסברים וכו' – זו גניבה. לא צריך לחשוש לקבל השראה מכותבים אחרים, אבל תמיד למצוא את האמירה הייחודית שלנו – מה יש לי להגיד בנושא שייתן לקורא משהו שהוא לא יכול למצוא במקום אחד. אני כמובן לא יכול להגיד מה זה הדבר הזה – לכל אחד זה משהו אחר.

Austin Kleon, Steal Like an Artist: 10 Things Nobody Told You About Being Creative

Workman Publishing Company, 2012

160 עמודים.

לגנוב כמו אמן/אוסטין קלאון

זהו הפוסט הראשון בפינה חדשה שאני חונך בבלוג: ביקורת ספרים. היצירות עליהם אכתוב הם לא "ספרותיות" כמו שלמדנו בתיכון אלא כאלה שנחשבות "מקצועיות", ספרי עיון. כמובן שגם זה עולם רחב, וגם אם מצטמצמים לעולם העסקים – עדיין המבחר בלתי נגמר. אני בחרתי להתמקד בספרים שרובם עוסקים במהות של מה זה להיות אדם יצירתי. פחות בכיוון של "איך להיות X יותר טוב" או כאלה המספקים כלים כדי להתמקצע. הם יותר בכיוון הפילוסופי של מה זה אומר להיות אמן או אדם יצירתי. לתפיסתי כל יזם הוא אמן ולכן העיסוק ביצירתיות כל כך חשוב לי. חשוב לי לציין שכמעט כל הספרים יהיו באנגלית. כמו כן, את רובם לא קראתי אלא האזנתי להם בזמן אימון, בדרך כלל רכיבה על אופניים. אז נתחיל?

בימים האחרונים מתחוללת סערה בחוגים הספרותיים בביצה הקטנה שלנו בעקבות כתבה של גילי איזיקוביץ׳ בעיתון "הארץ" על כביכול העתקה/גניבה ספרותית של זוכת פרס ספיר אילנה ברנשטיין. לא קראתי את הספרים, כך שאני לא בר סמכא לשפוט, אך לפי הדוגמאות שמובאות בכתבה – זו לא ממש הכצעקתה. יותר נכון, זה לא שונה מהרבה "גניבות" אחרות, שכן הגבול בין השפעה להעתקה לעיתים מטשטש באמנות, אבל יצירה מקורית נבדל בעיקר הודות לדבר אחד – לב. לא משנה כמה חירות לקחת עם השראה שקיבלת ליצירה שלך, אם אין לזה את המגע האישי – זה לא יעבור. חסר את המימד של האותנטיות.

ייתכן והעמדה שלי מושפעת בעקבות ספר שקראתי לאחרונה "Steal like an Artist". זה לא ספר סטנדרטי כמו שאנחנו רגילים לו בתור אנשים מבוגרים. זה יותר כמו מדריך מאוייר עם ציטוטים ושרטוטים שמטרתם אחת – לפתוח את הראש בכל הנוגע ליצירה. הספר מחולק לעשרה חלקים עם כותרות שמניעות לפעולה די ברורה כמו: "אל תחכה לדעת מה אתה כדי להתחיל", "פרוייקטים צידיים ותחביבים הם חשובים" ועוד.

אין ספק שזה אחד הדברים הכי כיפיים ומעודדים שנתקלתי בהם לאחרונה. הרבה מנטרות שכיף לקרוא ולהפנים. גם אם אתה עוסק באמנות ויצירה כתחביב (כמוני עם הפודקאסטים שלי) זה עדיין משהו שטוב לחזור עליו. ואני באמת מתכוון לחזור לספר הזה בעתיד.

אחד הדברים הכי חשובים שלקחתי מהספר זה הוא משהו שנייקי לימדו אותנו מזמן – פשוט לעשות את זה. השראה זה חשוב, אבל אנחנו צריכים ליצור אותה. לפעמים במקלחת יש לי רעיונות, אבל זה נדיר. בפראפרזה על דבריו של ג'ון לנון, "רעיונות זה מה שקורה בזמן שאתה עסוק בלעשות דברים אחרים". רק כשאני יושב וקורא או יוצר משהו יבוא לי רגע "אהה" כזה שניתן לקרוא לא השראה.

דרך אגב, האם גנבתי כאן מלנון? כנראה שלא. הסתמכתי עליו, כמו שהוא הסתמך על אחרים. זה היופי ביצירה, כל עוד אנחנו לא עוטפים משהו של מישהו אחר ומדביקים את השם שלנו – הכל טוב.

חשוב לציין שיש מקרים בהם גניבה היא פשוט גניבה. אם אני כותב טקסט הסבר מקצועי ומישהו אחר משתמש באותן דוגמאות, הסברים וכו' – זו גניבה. לא צריך לחשוש לקבל השראה מכותבים אחרים, אבל תמיד למצוא את האמירה הייחודית שלנו – מה יש לי להגיד בנושא שייתן לקורא משהו שהוא לא יכול למצוא במקום אחד. אני כמובן לא יכול להגיד מה זה הדבר הזה – לכל אחד זה משהו אחר.

Austin Kleon, Steal Like an Artist: 10 Things Nobody Told You About Being Creative

Workman Publishing Company, 2012

160 עמודים.

גלילה למעלה